כתב: אמיתי זיו. מקור: “דה מרקר“

גל עזיבות, מינויים לא ראויים, שירות לקוי לחברות ו”ייבוש” של הפעילות — אלה הטענות שמושמעות על ידי גורמי מפתח ויודעי דבר המעורבים בפעילותו של מערך הסייבר הלאומי. לטענת אותם גורמים, מצבו של המערך בכי רע. הכוונות היו טובות. בפברואר 2015 אישרה הממשלה את החלטה מספר 2444 להקמת הרשות הלאומית להגנת הסייבר.
ההיגיון היה פשוט: לתת מענה למגזר העסקי בישראל מול איום הסייבר הגובר במגזר האזרחי. גופי הביטחון יודעים להגן על עצמם היטב בסייבר, כך גם החברות הגדולות במשק — אבל יתר המרחב האזרחי מוזנח. לאור החשיבות ההולכת וגדלה של המרחב הקיברנטי לתפקוד הלאומי, המדינה חשבה שנכון יהיה לתת מענה למגזר העסקי־אזרחי באמצעות…
- המרחב הקיברנטי לתפקוד הלאומי, המדינה חשבה שנכון יהיה לתת מענה למגזר העסקי־אזרחי .מסתבר, כי כפי שמתנהלים כל העניינים הקשורים לאזרחים ולמגזר הפרטי, סדר העדיפות של הממשלה משובש ואיננו ראוי. כמה קל להוציא מיליארדי שקלים על-מנת לרצות את השותפות החרדיות בקואליציה, על-מנת לשמר את “כסאות השלטון”