פורסם ע”י צביקה עמית
אז למה באמת סירבה מפלגת הבית היהודי לאשר לרשימתו של גרובר את השימוש באות ב’, דבר שחייב אותו לשנות את אותיות הרשימה שלו לבחירות מ”לב” ל”לי?
גרובר, בניסיון למנף את מה שקרה, טוען שזוהי נקמתו של בנט, על המאבק הערכי שהוא מנהל כנגד הגרעין התורני.
קצת קשה לי לקבל את ההסבר הזה. אני זוכר לאבי גרובר את חוסר המעש מול פעולות הגרעין התורני, את הססנותו, ‘מריחת’ ההחלטות והטיעון המוזר שלו ש…ברמת השרון אין בכלל ישיבה של הגרעין התורני.
אבל, מתברר שאכן יש לגרובר חשבון עם הבית היהודי והחשבון הזה נמצא אצל שמואל גריידי.
חבר מועצת העירייה, שמואל גריידי, מייצג את הבית היהודי ברמת השרון עוד מהימים שבהם זו הייתה עדיין המפד”ל.
גריידי נחשב לאדם מתון והגון. חטאו הגדול: הוא זה שהביא לראשונה לרמת השרון את הגרעין התורני. אבל הוא עשה זאת, בימים שאף אחד לא הבין במה מדובר. לזכותו, הוא גם היה מהראשונים שהבינו וכאשר ראה במי באמת מדובר, הוא ניער חוצנו מהם בגלוי.
אחרי הבחירות האחרונות הוא הצטרף לקואליציה של גרובר. אחרי מספר חודשים, הצביע גריידי עם רוב חברי המועצה נגד תוכנית מתאר מגלומנית, שגרובר ניסה להעביר (למה גרובר לא מזכיר אותה בין ההחלטות שלו)
גרובר נקט בתגובה כמה צעדי “ענישה”: האחד הוא סגר את סניף בני עקיבא, שגריידי היה מסור לו בלב ובנפש ובמקביל תמך בגרעין התורני ( כן, זו לא טעות) בניסיון להשתלט על בית ספר אור השחר. נסיון שגריידי נאבק נגדו בכל כוחו. לפני שבועות מספר פרסם גרובר ברשימת הישגיו את שיפוץ בית העלמין של רמת השרון. פרסום זסה עורר את זעמו של גריידי, שיזם ודחף את הפרוייקט והקדיש לו שנים ארוכות. באחרונה גם מנע גרובר מגריידי לקיים כינוס תומכים במתנ”ס קריית הצעירים.
בקיצור, גרובר “פתח חשבון” אצל גריידי. את החלטה לקחת את האותיות “לב” אפשר בשקט לייחס ל”חשבון” הזה.
גריידי עצמו, מסרב להתייחס. ולמי ששואל הוא עונה: “אין לגרובר לב, אז לקחו לו את האותיות”.
מימין שמואל גריידי ומשמאל אבי גרובר