אנשי ציבור שהואשמו בפלילים
לאחר שחרורם מן הכלא הם “מקובלים” וחוזרים לחיים הציבוריים
מאת: זאב סטבינצקי
מנהל קבוצת “מושחתים נמאסתם” בפייסבוק
פורסם בתאריך 29.08.2018
אני זאב סטבינצקי משתייך לדור אחר..

אני משתייך לדור – בו אנשי ציבור ונבחרי עם, כאשר נחשדו ש” כשלו “, הבושה כרסמה בם והם עשו מעשה…
בשנת 1984 יו”ר בנק הפועלים, דאז יעקב לווינסון, כאשר הסתבר למר יעקב לווינסון ז”ל, כי חושדים בו על אי-סדרים בבנק, הוא זימן לביתו בשעות ערב את העיתונאי החוקר, של ידיעות אחרונות ( באותה עת) אריה אבנרי והעניק לו ראיון חושפני. ולאחר-מכן, התאבד.

כיום – יו”ר בנק הפועלים ציון קינן בחסות נשיא בית-הדין הארצי לעבודה כב’ השופט (בדימוס) סטיב אלדר יוצא זכאי מהטרדה מינית מתמשכת בפקידה בכירה בבנק הפועלים. באורח פלא כב’ השופט (בדימוס) סטיב אלדר פוסק לעובדת הבכירה פיצויים מוגדלים של 8.000.000 ש’ והכל נעשה בסודי סודות ובחדרי חדרים כשהפיצוי הכספי מושתת על כספי ציבור וכל זאת מבלי ליידע את בנק ישראל והרשות לניירות ערך.
אני משתייך לדור – אשר בשנת 1976 שימש אשר ידלין כמנכ”ל קופת-החולים הכללית. כאשר עמד אשר ידלין להתמנות כנגיד בנק ישראל, באותה עת, יועץ משפטי לממשלה, צעיר ונמרץ ( לימים הנשיא האגדי של בית-המשפט העליון ) בשם אהרון ברק אשר פתח בחקירה על חשדות לאי-סדרים כספיים נגדו. החקירה נוהלה ע”י חוקר המשטרה הנמרץ תנ”צ בנימין זיגל ז”ל התמחה בעיקר בתחום השחיתות בקרב אנשי הצווארון הלבן. בנימין זיגל ז”ל הביא את אשר ידלין להודות במעשי שחיתות שבוצעו על-ידו והוא נשלח לכלא ע”י השופטת הדסה בן עתו ל- 1217 ימים ולילות. לאשר ידלין מנכ”ל קופ”ח לא היו תומכים או מעריצים ועם שחרורו מהכלא הוא נעלם מהמפה הציבורית ונסע לארה”ב.

כיום – ל ע ו מ ת ו שר הפנים דאז אריה דרעי נשלח בשעתו, למאסר של 3 שנים בגין שחיתויות. הנורמה השתנתה, דרעי נכנס לכלא כשהוא מלווה במאות מעריצים ואף נכתב לכבודו השיר “הוא זכאי” האומנם זכאי ?
וכך אירע שלאחר שחרורו מהכלא, הכל חזר לקדמותו, דרעי שב ונתמנה לשמש כשר הפנים במדינת ישראל בהחלטת ובגבוי בית המשפט העליון.

אני משתייך לדור – בו התחוללה שורה של אירועים בהם אהרון ברק היועץ המשפטי לממשלה המשיך בחקירותיו בנמרצות.
הוא פתח בחקירה בשנת 1976 בחשד לאי סדרים כספיים של שר השיכון דאז, אברם עופר שכיהן כשר השיכון.
אברהם עופר מצא עצמו בודד במערכה כשכל הסביבה מתנכרת ומתרחקת ממנו. גם הפעם הבושה והכלימה אחזה בו והסוף ידוע – אברהם עופר נמצא על חוף ימה של ת-א כשהוא ירוי כתוצאה מהתאבדות.
כיום – אנו מצויים ב”זמנים אחרים”, אנשי ציבור ונבחרים חסרים את הבושה, הם מנהלים הליכים ודיונים משפטיים ממושכים באמצעות עורכי דין יוקרתיים ו”יקרים”, תוך שהם מחפשים כל דרך להשמיץ ולפגוע באלה אשר חשפו את שחיתותם ובראשם אהוד אולמרט ראש ממשלת ישראל לשעבר, אך רק לאחר שמזכירתו שולה זקן חשפה את היקף השחיתות שלו ובזכות השופט האמיץ דוד רוזן שניהל את משפטו , הוא נשפט לתקופה של 6 שנים בכלא ואשר באופן תמוה בית המשפט העליון הקל בעונשו באופן משמעותי והוא נכלא לתקופה של שנה וחצי בלבד ! זאת למרות ההקלטות המביכות של שולה זקן, המאמתות את דרכו הבלתי ראויה והמושחתת.

אהוד אולמרט לא בחר
להתאבד, אין בו חרטה וכמובן
לא מפעמת בו הבושה. הוא עדיין מחובר לעדת מעריצים ותומכים, יש להניח, כי כמו אריה דרעי, גם הוא יחזור לבמה לאחר שחרורו וימיו הטובים והנעימים ימשיכו. ובהקשר זה , אי אפשר שלא להיזכר במילותיו האחרונות של יו”ר בנק הפועלים יעקב לווינסון שנכתבו במכתב ההתאבדות שהשאיר אחריו ” נשארו לי שתי ברירות – להילחם או להתאבד, בחרתי באפשרות השנייה להתאבד”.
כיום – בוחרים אנשי השררה והשחיתות להילחם ולהתיש את המערכת המשפטית.
זה כלעומת זה…


שפט את שר הדתות דאז אבו חצירה בעקבות עלילת נקמה של מסעדן ובעלי דוכן בשוק .
אף העיתונאי ירון לונדון פרסם כתבה בה טען שזיגל קיבל פיצויים מגרמניה בטענות שווא.
שר המשטרה דאז ד”ר יוסף בורג יחד עם מפלגת המפד”ל פעלו גם הם נגד תנ”צ זיגל אשר כתוצאה מהלחץ שהוטל עליו לקה בהתקף לב (ב 25.02.1981) וכך קרה שבעת שאושפז בביה”ח ( נפוצו שמועות שנשלחו עבריינים כדי לחסל אותו ) אולם, במקרה זה סבבו אותו כל חוקרי יאח”ה מחשש , כאמור, שמא יתנקשו בחייו והם התארגנו כדי לשמור על חדרו יומם ולילה.

ומה קורה היום ?
ומי כן במתאבדים כיום ?
כיום – הפרקליטות באישור של בית-המשפט חותמים על עסקות טיעון הזויות.
כך נחתמה עסקת טיעון עם המקובל הרב יאשיהו פינטו (שנשלח לכלא למשך שנה אחת) הוא בחר להשמיץ ולהפליל את החוקר תנ”צ אפרים ברכה ז”ל מהיחידה המשטרתית החוקרת . אפרים ברכה לא זכה לחיזוקים ותמיכה של היחידה לחקירות במשטרה – שלא כדוגמת היחס לו זכה בנימין זיגל ז”ל.
והתוצאה הסופית ידועה – תנ”צ אפרים ברכה התאבד. גם כיום האנשים בעלי איכות מוסרית גבוהה זוכים ליחס רע ובלתי הוגן – ואנשים אלה נדחקים למעשי ייאוש והתאבדות.
היו זמנים בהם בית-המשפט היה “קודש הקודשים” הציבור היה משוכנע, כי השופטים הם מעל העם ופסיקתם התקבלה ללא עוררין.

מי העלה בדעתו, כי יבוא יום ויהיה לנו צורך בקיום “נציבות לתלונות על שופטים ”
לדאבון ליבי , המציאות היום מכתיבה את הצורך בקיום “נציבות תלונות נגד שופטים” . אולם, כשמתקבלת תלונה נגד שופטים ,לדעתי, ולהרגשתי אסור לזלזל באזרח. יש לערוך בדיקה מקיפה ולא להסתפק בתשובות שמתקבלות מהשופטים או השופטות וזאת לפחות מן הטעם הפשוט – לנסות להחזיר את הכבוד והערצה הראויים לו זכו ערכאות המשפט ב” תקופה הקדומה ” של הדור שלי.
לצערי, חלק מהשופטים אינם טלית שכולה תכלת ולכן כנראה שהגוף אשר הוקם “נציבות לתלונות על שופטים ” שבראשם עומד כב’ שופט בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ’ אליעזר ריבלין מי שהיה המשנה לנשיא בית-המשפט העליון הוא כיום כורח המציאות.