ההחלטות שגרובר מעדיף שלא תדעו עליהן

מסע הבחירות של אבי גרובר, מתבסס על יצירת תדמית של ראש עיר פעיל שעושה ועושה. במסגרת זו פרסם גרובר רשימה של מה שהוא מכנה 100″ החלטות טובות”, האמורות לבסס את התדמית שהוא מבקש לבסס לעצמו כראש עיר פעיל יעיל.

סקירת רשימת מאה ההחלטות מעוררת אכזבה. לא פעיל ולא יעיל. גרובר אומנם מסביר את רשימת ההחלטות ב’משפטים מפוצצים, כמו “כשמכניסים כל כך הרבה עשייה לכל כך מעט זמן, לפעמים קצת קשה לעקוב אחרי כל העשייה”, אבל עיון ברשימה מגלה שהמדובר באוסף של “החלטות” שרובן המכריע נמצא במתחם הלא זוהר של פעילות שגרתית, שוטפת של הצוות המקצועי של העירייה.

דלילות החומר
==========
וכך כוללת “רשימת המאה” של גרובר, פעולות טריוויאליות כמו נטיעת עצים, מתקני משחקים, הפעלת חוגים לילדים, שיפוץ ספריה, הכנסת שחמט לבתי ספר, הוספת מעבר חציה, התקנת פחי אשפה, שיפוץ אולם התעמלות, החלפת נורות ואפילו… הוספת מקומות קבורה בבית הקברות.
הכל פעולות טריוויאליות שספק אם יש עוד ראש עיר אחד במדינה שהיה טורח להתגאות בהן.

על רקע “דלות החומר”, בולטת העובדה שגרובר נמנע מלהזכיר, “החלטות” שהן מהותיות הרבה יותר לחיי התושבים ונראה שהוא יודע למה.

לתועלת התושבים, הנה חלק מן ההחלטות האלו:

1. בניגוד לדעת רוב חברי מועצת העיריה, חתם גרובר עם משרד התחבורה ,על הסכם שיביא לחסימת נתיבי תנועה וביטול מאות מקומות חניה ברחוב סוקולוב. זאת שלם והפיכת הרחוב לנתיב תחבורה ציבורית, ששירת, בעיקר את תנועת האוטובוסים מהרצליה לכיוון תל אביב.

2. בתגובה ללחץ של תושבים ברחוב סוקולוב וקבלנים, המבקשים לבצע פרוייקט של פינוי בינוי באזור, יזם גרובר הקטנת תקני החניה ברחוב, שעל פי האומדנים, יגרמו ל-30 אחוז מהמכוניות של התושבים לחנות ברחוב. התנגדות של חברי מועצה, שהצביעו על ההשלכות השליליות של ההחלטה על מצב בתנועה והחנייה ברחוב סוקולוב וברחובות הסמוכים מנעו את מימוש ההחלטה.

3. החלטה משמעותית שגרובר מתעלם ממנה, היא הגשת תכנית מתאר, שמשמעותה, תוספת של עשרות אלפי יחידות לעיר מבלי להבטיח תשתיות מתאימות, בחינוך, תחבורה ועוד. התנגדות רוב חברי המועצה, בלמה את התוכנית.

4. החלטה נוספת של גרובר: לחתום עם הממשלה על “הסכמי גג”, לתוספת עשרות אלפי יחידות דיור, שוב ללא הבטחת תשתיות מתאימות הנדרשות לתוספת הבניה הזו. התנגדות חברי מועצת העיריה מנעה ההחלטה.

ביטול הקמת בית ספר
===============
5. גרובר לא בנה בתי ספר, אבל ביטל מכרזים ותוכניות להקמת בית ספר חדש בשכונת מורשה, בטענה שמיקומו חשוף לזיהום אוויר מכביש 4 גרובר החליט להזיז את בית הספר בכ-100 מ’ למיקום של מגרש האימונים בכדורגל. לדעת מומחים, אין להזזה זו כל משמעות מבחינת זיהום אוויר, אבל שינוי המקום מחייב תכנון מחדש ושנוי תב”א והוצאות מיותרות של מיליוני ₪. אם התוכניות שגרובר ביטל, היו מתבצעות, בית הספר החדש היה כבר פועל. מתי יוקם בית הספר שהוזז לפי החלטת גרובר? מי יודע, לפחות עוד שנתיים שלוש. במקום בית הספר החדש, לקח גרובר שטחים ופעילויות ממתנ”ס אלי כהן והקים את מה שהוא מכנה “בית סופר צומח”, שזה פשוט שם קוד למבנים זמנים וזריקת כסף לריק.
תוצאות ההחלטה של גרובר: ביטול חלק גדול מפעילויות הנוער במתנ”ס אלי כהן ששטחים שלו נלקחו לטובת בית הספר הצומח.

6. הישיבה הלא חוקית שלך הגרעין התורני. כאן ההחלטה של גרובר היא לעשות “קולות” של מי שמתכוון לפנות את הישיבה. הביצוע עצמו “נמרח” בבקשת עצות “קיטבג”, מיועצים משפטיים ומפרקליטות המדינה.
התוצאה הישיבה הלא חוקית ממשיכה לפעול ולצפצף על החוק.

7. בית כנסת ברחוב זרובבל. בלחץ, פעילי הגרעין התורני ותומכיהם במערב העיר, ביקש גרובר להקים בשכונה חילונית בית כנסת שאינו דרוש. בלחץ התושבים הוקפאה התכנית.

8. הקצאת מתחם ציבורי בשכונת אלון, לטובת תנועת חב”ד. גרובר רצה לתת, התארגנות התושבים סיכלה את ההחלטה.

הארנה שלא קמה
============
8.החלטה קצת הזויה, נוגעת להקמת ארנה למופעי ספורט בשטח עירוני של מעל 40 דונם במערב המושבה, שהוא השטח הגדול הפנוי האחרון הנמצא בבעלות העירייה. בקדנציה הקודמת דובר להקים בשטח זה קריית חינוך. על פי “חזונ” של גרובר, היה אמרו לקום בשטח הזה, בהשקעות עתק, ארנה למופעי בידור וספורט. יש כמה מבנים כאלה באזור מרכז הארץ, אף אחד מהם איננו בתפוסה שמתקרבת למלאה וכולם מהווים ‘פילים לבנים’, המעמיסים הוצאות על הרשויות ומהווים מטרד לסביבה. ההחלטה, לא בוטלה, אבל נראה כי בעקבות לחץ המתנגדים, היא הוכנסה לקירור עמוק.

אז זה בערך מה שגרובר עשה, מעבר לשתילת עצים וצביעת גני ילדים. נראה שהוא לא מתגאה בעשייה הזו ונדמה שברור למה.