
ההצבעה המוזרה על החוק לפתיחת עסקים בשבת –
למה החרדי קורצקי הצביע בעד, ולמה הליברל למדן נמנע?
================================
פורסם ע”י העתונאי צביקה עמית
לא להאמין, אבל זה מה שקרה. קורצקי החרדי הצביע, בישיבת מועצת העיריה בעדר חוק העזר לרמת השרון, פתיחת בתי עסק וסגירתם, המאפשר פתיחת עסקים בשבת, בעוד שעידן למדן, הליברל איש מרצ, נמנע מהצבעה.
…
איך זה יכול להיות? האם קורצקי החרדי הפך לליברל בעוד שלמדן שינה עורו והפך לחרדי?
התשובה חושפת כמה דברים מוזרים בהתנהגותם של קורצקי ושל אבי גרובר גם יחד.
נתחיל עם קורצקי. הצבעה של אדם דתי, עבור חוק המאפשר חילול שבת, או עברה אחרת על מצוות ההלכה, היא עניין מאד לא שגרתי, על הצבעות כאלה המפלגות הדתיות מפילות ממשלות אני בוגר ישיבה תיכונית ודי מצוי בנושא ההלכתי, ואני לא יכול להעלות בזיכרוני עוד דוגמא אחת נוספת להתנהגות מסוג זה.
מה שחשוב לקורצקי
=============
קורצקי, כך נראה, הוא דתי מזן מיוחד. מעקב אחרי הצבעותיו יגלה שהאיש מוכן לתמוך בכל דבר כמעט ובלבד שעמותות ונושאים הקרובים לרוחו לא יפגעו. וכך נדמה לי שכל מי שיבדוק את רשימת התמיכות שנותנת העיריה ואת רשימת הנושאים הקרובים לליבו של קורצקי יגלה שם כמה דברים מעניינים.
לגבי הצבעתו של למדן הדברים מורכבים יותר. מתברר כי הצעת הוק שהגיש גרובר הייתה מרחיקת לכת וגורפת באופן שמלכתחילה לא היה לה סיכוי. ההצעה איפשרה לעיריה לפתוח עסקים ומתקני ספורט בשבת באופן גורף ולא פרופורציונלי תוך חשש לפגיעה משמעותית בצרכי המנוחה ואיכות החיים התושבים המתגוררים בקרבת מקום. כאשר בתוך זה היה גם חשש מבוסס שמדובר בנסיון לעקוף מספר פסקי דין או הסכמות, בהם התחייבה העיריה להקפדה ושמירה על חוק שעות עבודה ומנוחה, בפעילות בחצר של מספר בתי ספר.
אפשר לבחון את ההצעה ולראות איך היא עומדת בניגוד להצעת החוק של עירית תל אביב למשל, שלקחה בחשבון, התאמה של מיקומים לפתיחה בשבתות ולכן אושרה על ידי בג”ץ.
גרובר הסתיר את התשובה
==================
ברור לגמרי להצעת החוק של גרובר לא היה סיכוי מלכתחילה ולכן למדן לא תמך בה. ואכן, וההצעה נדחתה על ידי משרד הפנים שדרש להכניס בה שינויים. גרובר הסתיר את התשובה השלילית, במשך מספר חודשים (כן ממש כך, הסתיר את הדברים ממועצת העירייה ומהתושבים) לא ביצע בה תיקונים דרושים ולמעשה לא עשה עימה דבר. גם התראות של חברי מועצת העיריה לא עזרו. גרובר לא עשה כלום עד שעבר ‘חוק המרכולים’ , שהגביל את יכולת הרשויות לחוקק חוקי עזר בנושא זה.
ולמה גרובר נהג כפי נהג?
אין לי שמץ של מושג. תאמינו לי שאם הייתי מסוגל לגלות כוונת זדון בפעילות המוזרה הזו, הייתי ממהר לשתף אתכם בזה. התשובה, לצערי, שונה. לגרובר, כנראה לא היו כוונות זדון, האיש פשוט לא הבין מה עושה.
ובינינו לבין עצמנו, אותי זה מדאיג יותר.