הם לא דרוזים, אבל הם שני מילון בני אדם, שהממשלה המשיחית ההזויה הזו החליטה שהם לא שווים מספיק.
נכוו, הם לא משרתים בצבא, כי מדינת ישראל החליטה שלא לגייס אותם כדי דלא להעמיד אותם בקונפליקט מול קרובי משפחה הנמצאים בצד השני. אבל הם חלק מאיתנו, חלק מהחיים שלנו.
לא בטוחים?! תנסו לחשוב מה יקרה עם הם לא יגיעו לעבודה, נניח בגלל שביתת מחאה.
ענף הבניה ישותק בין רגע, אבל לא רק הענף הזה, אלא המדינה כולה.
תחשבו על בתי החולים והמרפאות, על הרופאים הערביים על האחים והאחיות. תחשבו על הרוקחים; המהנדסים; מנהלי בתי הספר; המורים; הגננות; המפקחים, אנשי השרות הציבורי; העובדים והעובדות הסוציאליים; תחשבו על מנהלי המלונות ופקידי הקבלה, החדרניות המלצרים ועובדי המטבח, עובדי המסעדות עובדי המוסכים ותחנות הדלק, נהגי האוטובוס עובדי המרכולים והקופאים והקופאיות והסדרנים והסדרניות של המדפים בסופרים, עובדי הקול סנטרים ומוקדני השירות ועוג ועוד. שני מיליון בני אדם.
מישהו באמת חושב שהמדינה יכולה להסתדר בלעדיהם?
והם כולם אנשים טובים, שטוב להם במדינת ישראל והם רוצים בקיומה ובחיים שווים בתוכה.כולם אזרחי המדינה, כולם תושבי הארץ הזו וכולם שווים, גם אם המסית לאומי חושב אחרת.