tsunamiראש רשות החדשנות באוקראינה, שהפכה לבירת מיקור החוץ של ההייטק הישראלי, מבקר בארץ ורוצה לחזק דרמטית את המגמה הזאת ● בשיחה עם “גלובס” מציב ולודימיר סטבניוק יעדים שאפתניים: הקמת חברות-בנות במדינתו, שיתופי פעולה ובעיקר מלחמה בהאקרים שמאיימים על הכלכלה האוקראינית
בדיחה שמסתובבת במסדרונות הפוליטיים בקייב מספרת ששנים רבות איש בממשלת אוקראינה לא ידע מה זה הייטק, וזו הסיבה שהוא הצליח. אוקראינה, מדינה בת 45 מיליון נפש, ייצרה 20% מהתל”ג של ברית המועצות לפני התפרקותה, אבל השנים האחרונות מוטטו את הכלכלה שלה, שרק עכשיו מתחילה להתאושש ממלחמת האזרחים והעימות הקשה עם רוסיה סביב חצי האי קרים. תחת ראש הממשלה הנוכחי, ולודימיר גרויסמן, מנסה אוקראינה למשוך אליה את המשקיעים הזרים, בדגש על יזמי ומשקיעי הייטק. מקומם של ההייטקיסטים הישראלים לא נפקד מהמאמץ הזה.
זו הסיבה שבימים אלה מבקרת בארץ משלחת מקייב בראשות סגן ראש הממשלה ושר הכלכלה סטפאן קוביו, וראש רשות החדשנות האוקראינית ולודימיר סטבניוק. את המשלחת מארחים יו”ר איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים ד”ר צבי מרום, יו”ר לשכת המסחר ישראל-אוקראינה יבגני שולגין, מנכ”ל משרד המדע והטכנולוגיה פרץ וזאן, ומנהל מחלקת אירופה במשרד הכלכלה והתעשייה, עמי לוין.
האוקראינים באו לעשות עסקים, והם יודעים שהמשאב העיקרי שמעניין את הישראלים הוא כוח העבודה המקצועי והזול בתחומי ההייטק. מנהלי חמש חברות מיקור חוץ אוקראיניות, שמתלוות למשלחת, יכולים להעיד על כך. כבר כיום, לפי נתוני הממשלה בקייב, 15 אלף מתכנתים ומהנדסי תוכנה אוקראינים מועסקים בידי תעשיית ההייטק הישראלית. המשימה העיקרית של האוקראינים היא להגדיל פי 10 את המספר הזה בשנים הקרובות – ולהגיע ל-150 אלף מועסקים, לא פחות.
סוף סוף מגנים על הפטנטים
סטבניוק הוא פיזיקאי בהכשרתו, ואיש רציני ומחושב. המשימות המרכזיות שמוטלות עליו מעידות על השינוי במגמות הכלכלה הגלובלית, שמורגשות היטב באוקראינה. הוא צריך למצוא תעסוקה למאות אלפי אנשי הייטק, שהפכו לענף יצוא מרכזי של המדינה. פרט לתמיכה בחברות זרות, ראש הרשות גם מקדם טכנולוגיות פרי פיתוח מקומי: אם ישראל נחשבת למעצמת סייבר, הרי שבאוקראינה בולט תחום הבנקאות הדיגיטלית.
עוד בנושא גלובס טק
- פרשנות: מה עומד מאחורי הנפילה החופשית של פייסבוק
- פייסבוק אכזבה עם הכנסות של 13.2 מיליארד ד’; המניה צנחה
- סורק מנהרות ישראלי נמצא כפתרון לבדיקות קולונסקופיה
- טכנולוגיה ישראלית תסייע להתמודד עם אזורים מוכי אסון
מה אתם מחפשים כיום בישראל?
“ישראל מאוד מעניינת אותנו. היא מוכיחה שאפשר להתפתח כלכלית תוך כדי מלחמות ולבנות אומת סטארט-אפ, וגם יש לכם כסף לתמוך בהקמת מערכת כזאת. באוקראינה יש מעבדות ייחודיות ומוסדות השכלה גבוהה, ואני בטוח שנמצא מנגנונים לחבר ולשלב בין הדברים.
“באוקראינה יש לנו 220 אלף מתכנתים, שמכניסים למדינה יותר מ-3 מיליארד דולר מדי שנה. לצערנו, חלק מאנשי המקצוע האלה עוזבים אותנו למדינות אחרות. מבחינתנו עדיפה המגמה של פרויקטים שמרכזם בחו”ל, אך שפיתוחם נעשה באוקראינה. לפי הנתונים שלנו, לפחות 15 אלף מתכנתים אוקראינים עובדים כיום בפרויקטים ישראלים. ומכיוון שבישראל מתרכזים בעיקר בתחומי התכנות וה- IT , אנחנו נשמח בהחלט שהם יהפכו ל-150 אלף בתוך כמה שנים”.
ואכן, בשנה האחרונה אוקראינה הפכה לסמל מיקור החוץ בהייטק הישראלי. אחדות מהחברות הגדולות כבר שוכרות שם עובדים זה שנים, ואליהן הצטרפו גם סטארט-אפים קטנים יותר. במדינה שבה השכר הממוצע הוא 220 דולר בחודש, מהנדס תוכנה שמקבל 2,500 דולר בחודש הופך לאדם אמיד. עבור חברה ישראלית מדובר ברבע, אולי פחות, מהסכומים שהיא משלמת לאנשי תוכנה מקומיים. גם פערי המנטליות, ביחס לעובדים מהמזרח הרחוק, נתפסים כקטנים יותר.
מה עושה הממשלה האוקראינית לעידוד המגמה הזאת?
“אנחנו בונים כעת אקוסיסטם של חדשנות באוקראינה, ובהקשר הזה מאוד מעניין אותנו הניסיון הישראלי. הכנו תוכנית לאומית לתמיכה בחדשנות, שאושרה בממשלה, והתחלנו בתוכנית פיילוט בנושא. זו חלק מתוכנית רפורמות עמוקה ורחבה שנושא הגנת הקניין הרוחני במרכזה”.
הגנת זכויות הפטנט באוקראינה הוא נושא כאוב. כל מי שנחשף לו יודע שבאוקראינה אין פטנטים מוגנים, ניתן להפר זכויות ולהעתיק ללא מורא. העובדה הזו הרחיקה לאורך השנים השקעות של חברות זרות מאוקראינה: מי רוצה להשקיע במוצר ולראות אותו מועתק הישר משולחן השרטוט?
מקור : “Globes“