כתב: צביקה עמית
זה בפירוש אחד הפוסטים החשובים והמעודדים שתקראו השבוע.לי הפוסט הזה עשה את היום.
הפוסט של Assaf Levitin:
גם המאוכזבים ביותר מאהוד ברק, ואני ביניהם, לא ייקחו לו את מה שעשה תוך פחות משנה מאז התיישב על כיסא ראש הממשלה: הוא הוציא את צה”ל מלבנון, כמו שהבטיח שיעשה, בלי הרוג אחד.
אם אהוד ברק רוצה לחזור ולהתמודד, הוא צריך יעדים לא פחות שאפתניים. אם זה היה תלוי בי, הייתי ממליץ לו ללכת על מצע כזה:
1. לפנות את כל ההתנחלויות.
2. לבטל את חוק הלאום, חוק הנכבה, חוק החרם וחוק העמותות.
3. להנהיג תחבורה ציבורית בכל ימי השנה.
4. לפנות לסעודים בבקשה שיתניעו את יוזמת השלום שלהם, שעיקרה: נורמליזציה מלאה עם כל מדינות ערב תמורת פתרון הבעיה הפלסטינית. לשבת עם אבו-מאזן עד שייצא עשן לבן, ולא לוותר עד שתהיה הסכמה לגבי גודלה, שטחה ופירוזה של המדינה הפלסטינית.
5. לפצל את תפקיד היועמ”ש ולקבוע בחוק את תפקידו וסמכויותיו של תובע כללי במשרד המשפטים, שאינו כפוף לאף אחד מהשרים, ובטח שלא לראש הממשלה.
6. לחשוב מחדש על מודל צבא העם. כבר היום, חלק גדול מהציבור אינו משרת בצה”ל. הגיע הזמן לחשוב ביושר ובאומץ על מעבר לצבא התנדבותי ומקצועי, ולייסד מודל משמעותי של שירות אזרחי. פטור משירות מטעמי מצפון צריך להיות מובן מאליו, כמו בכל מדינה מתוקנת.
7. הנהגת חינוך ממלכתי לכולם. המדינה חייבת לתת לכל אזרחיה סל הזדמנויות שווה.
8. קביעת יעדים ניתנים למדידה לשיפור מצב הפריפריה: הקמת בתי חולים בגליל העליון, בנגב ובמשולש. החזרת פרוייקט שיקום השכונות והזרקת תקציבים למתנ”סים, ספריות עירוניות, בריכות ציבוריות (ללא הפרדה מגדרית!), תזמורות נוער, קבוצות ספורט עם תשתית ראויה של מתקנים.
9. השוואה מוחלטת של תקציבים לכל אזרחי המדינה. הנהגת “עיוורון צבעים” של המדינה כלפי מגזרים. מה שמגיע לחרדים מגיע לערבים, לדרוזים, לאתיופים ולחילונים.
10. הגברת האכיפה על הסתה ברשתות החברתיות.
אלה רק כמה עניינים שהיו יכולים לקבוע סדר יום חדש לשיח הציבורי, במקום לדשדש ברפש שמטיחים בנו אנשים נעדרי חזון וחפים מכל יכולת ביצוע. אתם יודעים מה? אם הוא יספיק בקדנציה של שנה לעשות שני דברים מתוך הרשימה הזאת, הוא כבר יעשה יותר ממה שעשה ביבי בעשר שנים.