רפורמת הסיעוד החדשה, מכת מוות לארגוני הרווחה

מאת אורי שפירא

לתשומת ליבם של הפוליטיקאים : הקשישים במדינה אינם מסוגלים לשאת בנשק ההפגנות. אך אין לטעות, בבחירות הקרובות, בקלפי, הם “יתנו חשבון” עם הפוליטיקאים.

במסדרונות ארגון “עלה” ברחובות האווירה נעה בין דכדוך, ייאוש ואדישות. אלו שאינם מודעים למהפכה העתידה לבוא, לא מתרגשים. אחרים כבר מתכוננים ליום שאחרי. “התחלתי לחפש עבודות בתחומים אחרים” אומרת עובדת בכירה בארגון “קופות חולים, גם הייטק בא בחשבון”. התחושה היא של זמן שאול. בנובמבר השנה עתידה להיכנס לפועל רפורמת הסיעוד לאחר שעברה בכנסת בקריאה שניה ושלישית במרץ השנה. הרפורמה, חלק מ”חוק ההסדרים” הידוע לשמצה. אותה רפורמה קובעת כי לקשישים הסעודיים יוצאו 3 אופציות- עזרה של כ5.5 שעות שבועיות בביתם, קבלת סיוע מחוץ לביתם וכ1400 ₪ במזומן. האופציה האחרונה מדירה שינה מעובדי שירות הרווחה החוששים כי לאחר שתכנס הרפורמה לתוקף, לא יהיה עוד צורך בשירותיהם. אנשי רווחה חוששים כי קשישים רבים לא יוכלו לעמוד בלחץ משפחותיהם, יבחרו לקחת את הכסף במזומן וישתמשו בו לשימושיהם האישיים- קניית מתנות לנכדים, שיפוץ הבית ועוד. מצב כזה של “הפרטה” של שירותי הרווחה הם נשיקת מוות לארגונים הרבים העוסקים בהם.

הרפורמה – המסמר האחרון בארון הקבורה של האזרחים הקשישים.

לפי דוח של משרד הרווחה מ2016 כ30 אחוזים מכלל הקשישים בארץ (מעל גיל 65) משתמשים בשירותי הרווחה. מדובר בכ- 3 מיליון שקל בקירוב. כיום השירות ניתן דרך מרכזים ועמותות עירוניות או פרטיות. בכל עיר פועל ארגון שכזה, שלרוב תקציבו מורכב מתמהיל של סבסוד של משרד הרווחה, תשלומים על שירותים ותרומות. היתרון הגדול של ארגונים אלו הוא הפיקוח הצמוד של רשויות הרווחה והרשויות המקומיות, מה שמונע פעמים רבות “חאפריות”, העסקת עובדים לא חוקיים או מתן טיפול לא הולם. הזקנים הסיעודיים מוצאים בית באותם מרכזים ופונים אליהם דחופות בנושאים שונים. מערך שלם של עובדים עובד סביב השעון על מנת לסייע לקשישים הסיעודיים ומקיים אינטראקציה עם העובדים במחלקות השונות. הרפורמה אמורה להיכנס לתוקף מלא ב2021.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ושר האוצר משה כחלון תומכים ומודיעים :

“התוכנית היא בשורה לקשישים” מכת מוות לארגוני הרווחה

האוצר משה כחלון תמכו בתכנית והודיעו בתקשורת כי מדובר בבשורה לקשישים. אולם אישים במערכת ההרווחה מתנגדים נחרצות לתכנית. יו”ר ועדת העבודה והרווחה התבטא בנושא בעבר וטען כי “בנושא הזה יש הרבה אינטרסים ואינטרסנטים. חלק מהאינטרסנטים קלקלו את הענף. יש חברות שלא ממלאות את תפקידן. נתקלתי בשירות שלא תמיד הגון”. עוד אמר שאם זה היה תלוי בו רק עמותות היו מספקות שירותי חינוך ורווחה. חבר הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני) טוען כי רוב הזקנים ישובצו לרמה הנמוכה ביותר של קצבה על מנת להפחית בעליות. הפרטה של שירותי הרווחה בהחלט מדירה עין לא רק מחברי האופוזיציה אלא גם העוסקים בנושא. אחד הנושאים הבעייתיים הרפורמה הוא האחריות האישית של הישישים למצוא מטפלים בכוחות עצמם, עניין המטופל כיום דרך העמותות . בעמותות יש כבר כאלו הרואים את הרפורמה כמסמר האחרון בארון הקבורה שלהם. כבר עכשיו רבים מארגונים אלו סובלים מגירעונות של מיליוני שקלים.

בסופו של יום הקשישים יהיו נתונים לחסדן של החברות הפרטיות שיעניקו שירות מינימלי בעוד יצפו לרווח מקסימלי

העסקת עובד רווחה בבית הקשיש הסיעודי איננה דבר חדש בישראל ומיושמת במדינות רבות אחרות. מסמך שהוגש למרכז המידע והמחקר של הכנסת ב2016 בחן את הנושא במדינות שונות בעולם. בקפריסין למשל, ניתן להעסיק עובד זר רק לאחר שקיבל רישיון מיוחד מהרשויות. במדינות אחרות כמו סינגפור או קנדה העובד חייב לעבור הכשרה בת מספר חודשים ע”י הרשויות. במדינות מסוימות כמו פינלנד ניתן סיוע לבן משפחה המטפל בקשיש סיעודי. אך באף אחד מהמקרים שצוינו לא ניתן הקצבה בפורמט המוצא בחוק ההסדרים, הקצבה ללא פיקוח וללא מענה.

מה יעלה בגורלם של הקשישים הסיעודיים? קשה לדעת. “הם יתקלו בקירות של בירוקרטיה, מה שאנחנו צריכים להתמודד אתו עכשיו במקומם” טוענת מנהלת ב”עלה” . קיים חשש שהתשישות והבלבול יכריע את הקשישים לוותר על שירותי היסוד המגיעים להם כיום לפי חוק.

האם ניתן לתת סמכות חשובה כל כך כמו טיפול בקשישים סיעודיים לידיים פרטיות? האם חופש הפרט חשוב יותר מדאגה לזולת? אלו שאלות קשות העומדות בפני מקבלי ההחלטות. כך או כך, בנובמבר השנה קשישי ישראל הסיעודיים יכנסו לעידן חדש, ומטריד למדי.