tsunamiההנחות על הקרקעות במחיר למשתכן עלולות להכניס את רמ”י לגירעון, אבל באוצר נלחמים לעצור בזבוז של 60 מיליון שקל על הקמת טרמינל זמני לשדה דב, אף שהדבר מחויב לפי חוק ■ הסיבה: באוצר מקווים שהיוזמות להשאיר את שדה דב פעיל יידחו, וההכנסות מהקרקעות במקום יסייעו לרמ”י לכסות את הגירעון
ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה היום (רביעי) את צו שדה התעופה דב הוז (שינוי מועד המעבר, תיקון), שהגיש שר האוצר, משה כחלון, שלפיו בניית הטרמינל הזמני לא תחל בשדה. הסיבה: התפישה ששדה דב צפוי להתפנות בקרוב ואין צורך בהשקעה כספית של מיליוני שקלים בשדה זמני.
יו”ר הוועדה ח”כ יואב קיש (הליכוד) אמר בישיבה כי “נכון לעשות חשיבה מחודשת לגבי שדה דב, ובהתאם להחליט אם נכון לבנות טרמינל לטווח ארוך ולא לזרוק לפח 60 מיליון שקל. זה יהיה בזבוז כסף להקים טרמינל חדש אם השדה האזרחי יתפנה ב-2019”.
לדברי קיש, “זו סיטואציה מורכבת, מכיוון שהחוק מחייב להקים את הטרמינל הזמני, אבל אם הצפי הוא שבקיץ 2019 כולם עוזבים ונפסקות הטיסות הצבאיות והאזרחיות – לא צריך טרמינל זמני, וצריך לתקן את החוק כך שלא יחייב הקמת טרמינל זמני. אני לא מתכוון לסגור את השדה אפילו ליום אחד, אבל אני לא רוצה להיות במקום שמצפצפים על החוק”.
ח”כ קיש נמנה בין 70 חברי הכנסת התומכים במתווה חולדאי ולהשאיר את פעילות שדה דב ולצמצם את הבנייה במתחם, זאת בניגוד להחלטה שהתקבלה אתמול בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב, שאישרה להפקיד להתנגדויות את התוכנית שמחייבת את סגירת השדה לצמיתות, ולהקים בשטח 16 אלף יחידות דיור. “כיום יש 70 חברי כנסת שמנסים לשמר את שדה התעופה שדה דב פעיל באופן קבוע, בעוד יש את ההוראות המבטיחות לסגור אותו. בינתיים, ההחלטות מתקבלות טלאי על טלאי. עד תחילת המושב באוקטובר נצטרך לסיים עם הדחיות, להבין לאן הרוח הנושבת, לקבל החלטה ובעקבותיה להבין מה שינוי החקיקה שנדרש”, אמר קיש.
ברקע מתברר כי רשות מקרקעי ישראל (רמ”י) עשויה להיקלע לגירעון של מאות מיליוני שקלים, ואף מיליארד שקל, כבר השנה או בשנה הבאה. מניעת הגירעון תלויה באישור מתווה הפינוי של שדה דב בתל אביב, שאמור להכניס לרמ”י עשרות מיליארדי שקלים – וזוהי אחת הסיבות בגינן במשרד האוצר נחושים להבטיח את סגירת השדה. דחיית סגירת השדה וקידום התוכניות עליו תקשה על רמ”י לעמוד בתשלום השנתי שהתחייבה להעביר למערכת הביטחון – כ-2.5 מיליארד שקל מתוך סכום כולל של 35 מיליארד שקל בשנים הקרובות – בתמורה לפינוי הקרקעות של בסיסי צה”ל במרכז והעברתם לדרום.
בנוסף, אם יוחלט שהשדה לא ייסגר, יושתו על המדינה תשלומי פיצויים בהיקף של מאות מיליוני שקלים בגין הפקעת הקרקעות הפרטיות ולאור מחויבויות והחלטות הממשלה ובית המשפט שהתקבלו במשך השנים.
במצב הנוכחי, חוק שדה התעופה דב הוז קובע כי על המדינה להתחיל ללא דיחוי בביצוע העבודות והקמת המבנים הנדרשים לשם המשך הפעלתו הזמנית של שדה התעופה לתעופה אזרחית, כך שיחל לשמש מסוף זמני לא יאוחר מ-1 בדצמבר 2017,כששר האוצר באישור ועדת הפנים, רשאי לשנות את מועד המעבר בצו. בעבר הוארך המועד ל-31 ביולי 2018 וכעת ביקש כחלון להאריך את המועד פעם נוספת ל-31 בדצמבר 2018.
בדברי ההסבר לצו נכתב כי ב-24 ביוני 2018 קיבלה הממשלה החלטה לתקן את טיוטת חוק שדה דב הוז, כך שסיום מועד ההקמה של הטרמינל הזמני יידחה פעם נוספת בנימוק כי הקמתו בהתאם להוראת החוק הקיים כרוכה בעלות כספית משמעותית של כ-60 מיליון שקל ושניתן יהיה להשתמש בטרמינל זמן קצר בשל פינוי שדה התעופה הצבאי דב הוז שנקבע לינואר 2019. בינתיים נמשכת הפעילות האזרחית בשדה, וועדת הפנים קבעה כי יש להאריך את מועד המעבר בחמישה חודשים שבמהלכם יקודמו הליכי החקיקה בהתאם להחלטת הממשלה.
סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אריאל יוצר, אמר כי “אנחנו מכבדים את החוק, ובין שני הדיונים הנסיבות השתנו. לאחר שאושר לנו להאריך את מועד המעבר בדיון הקודם, עשינו צעדים לביטול החובה לבניית הטרמינל הזמני. נערכו כבר שלושה דיונים בממשלה, ואנחנו לפני דיון נוסף שבו הממשלה אמורה לקבל החלטה. דה פקטו, השדה האזרחי הוא אורח של הצבאי, ולכן ברגע שיפונה – אי אפשר יהיה לטוס”.
מקור : “TheMarker“