צביקה ההומופורסם ע”י צביקה עמית
זו הייתה שעת ערב. צללי השמש השוקעת התערבבו עם צללים שהטילו על הכביש, הבניינים וצמרות העצים. ואז הוא הופיע משום מקום, רכוב על קורקינט. בלי אורות בלי סימני זיהוי, מתפתל בין המכוניות, צלילתו מתמזגת בצללים שמסביב, כמעט בלתי נראה. ברגע האחרון ממש , ראיתי אותו ובלמתי.
הצעיר המשיך להתפתל על הקורקינט, נעלם בין המכונית ואני לפתתי את ההגה חיוור ורועד. פספוס קטן, איחור של שניה ובמקום לכתוב את הפוסט הזה, הייתי מבלה את הלילה בחדר המעצר והצעיר היה מובל לחדר המתים.
אני בהחלט לא נגד קורקינטים. אמצעי תחבורה נוח זול ויעיל. אבל מסוכן אפילו יותר מאופנים חשמליות. לאופנים יש נוכחות, יחסית, כמובן. לקורקינט אין. כל כולו שני לוחות הנטמעים בסביבה.
מצטער, אבל אין מקום על הכביש לקורקינטים ומכוניות, מישהו צריך לוותר.