בשנת 2012 ביצעה חברת דלק נדל”ן, חברת נדל”ן ממונפת בשליטתו של מר יצחק תשובה, הסדר חוב שכלל ‘תספורת’, בהיקף של כ- 2.15 מיליארד ₪ מכספי הציבור – הכסף של כולנו.

הדבר נעשה בניגוד לפקודת מטכ”ל מפורשת בנושא. דובר צה”ל: “אין איסור על ביקורים בשבת מטעמי שמירת שבת”

האם ההדתה בצה”ל נמשכת במלוא העוצמה, רק מתחת לרדאר? לפחות שבעה בסיסי הכשרה גדולים ביחידות השדה ביטלו בשנים האחרונות את נוהל ביקורי המשפחות בשבתות ובחגים. הבסיסים הם: בא”ח צנחנים, בא”ח נח”ל, בא”ח גבעתי, בא”ח כפיר, בית הספר למקצועות החי”ר (לשעבר ביסל”ח), בית הספר לשריון ובית הספר לתותחנים. ללוחמים ולמשפחותיהם לא נמסר הסבר רשמי מטעם הצבא או היחידות, אבל בשיחות לא פורמאליות הובהרה לעתים הסיבה – הרצון לא להפלות לוחמים דתיים שמשפחותיהם אינן נוסעות בשבת. לפעמים נמסר לחיילים הסבר אחר, ולפיו ההחלטה נועדה כדי להתחשב במשפחות שאין להן רכב פרטי. הסבר חברתי יפה בפני עצמו, אבל נשמע קלוש משהו (בעבר לא הייתה התחשבות כזו, אין כיום המון משפחות כאלו, וממילא ניתן לפתור את הבעיה באמצעות התארגנות לנסיעות משותפות).

בדובר צה”ל לא הכחישו את המידע העובדתי על ביטול הביקורים אבל התעקשו שלא מדובר בהדתה. “ביקורים בחגים ובשבתות בבסיסי צה״ל מותרים על-ידי מפקד היחידה או קצין שמונה לכך מטעמו, אין איסור על ביקורים בשבת מטעמי שמירת שבת”. כל ניסיונותיי לשכנע את דובר צה”ל לספק לפיכך הסברים אחרים עלו בתוהו. באופן מפתיע, הובהר לי במפורש שביטול הביקורים או קיומם נתון להחלטתו הבלעדית של מפקד היחידה. ואכן, מבירורים שערכתי התברר כי בחיל האוויר ובחיל הים עדיין מותרים הביקורים, כמו גם בכמה יחידות יבשה אחרות. ייתכן שקיים גם הסבר אלטרנטיבי, שקשור לרצון לחשל את החיילים בשלבי ההכשרה הראשונים שלהם בצבא – אבל דובר צה”ל, כאמור, סירב להסביר את השינוי שחל במדיניות הביקורים (בעבר הותרו ביקורים).

תמוה מאוד שאין מדיניות כלל צה”לית מחייבת בנושא, בעיקר לאור העובדה שפקודת מטכ”ל 33.0235 קובעת בפירוש כללים מסודרים לביקורי משפחות. בסעיף 1 מודגש כי “מטרת הביקורים ליצור קשר תומך בין ההורים למערכת הצבאית, דבר המשפיע לטובה על החיילים”. בסעיף 6 נכתב כי “ביקורים בשבתות יאושרו במקרים שבהם לא יצאו החיילים לביתם שבועיים, לפחות, ברציפות (כלומר – החל מהשבת השנייה, יש לאפשר ביקורים. מפקד היחידה רשאי לאשר ביקורים כל שבת, כאשר אין מניעה מבצעית לעשות כן”. ואילו סעיף 8 מסדיר את נושא שומרי השבת: “להורים דתיים יתאפשר לבקר את בניהם או את בנותיהם ביום שישי, הצמוד לשבת בה אושר ביקור הורים לכלל חיילי הבסיס”.

הריני להבהיר: עקרונית, אין לי עמדה נחרצת לגבי הצורך בביקורי משפחות בשבתות. אולי בצבא של ימינו החיילים יוצאים מספיק הביתה, אולי הביקורים מפנקים אותם או מהווים מעמסה מיותרת על ההורים. באופן אישי זכור לי שבחצי השנה שבה הייתי בקורס טיס נהניתי מאוד מביקור ההורים החודשי (וגם שאחר כך, כשהתבגרתי קצת, התחרטתי והתביישתי שטרטרתי אותם עד לבסיס חצרים בשבת בבוקר). אבל עמדתי האישית לא חשובה כאן. אם הוסדרה פקודת מטכ”ל מחייבת בנושא, לא ייתכן שהסמכות לאישור או ביטול הביקורים תועבר למפקדי היחידות, בהתאם להשקפת עולמם (חלק ממפקדי היחידות שבהן בוטלו הביקורים בשבתות הם דתיים). לבטח לא ייתכן שהסיבה תהיה השוואת תנאים לחיילים הדתיים ומשפחותיהם. הדבר דומה לכך שיחייבו את הלוחמים החילוניים לצום ביום כיפור, לא להפעיל חשמל בשבת או להניח תפילין כל בוקר – רק כדי לא להפלות את הלוחמים הדתיים. זו בדיוק המשמעות של הדתה – כפיית אורחות חיים ואיסורים דתיים על אנשים שאינם דתיים.