חלפו למעלה משנתיים ואין כל שינוי בהתנהלות של הוועדה הרפואית לאישור קנאביס רפואי למטופלים מסכנים.

מקור : “מגזין קנאביס”

מלבד תערוכה והרצאות מרתקות ביום הראשון של כנס הקנאביס ‘קנאטק‘ שנערך הבוקר (ב’) בתל אביב, העסיקה את באי האירוע שמועה שהתגלגלה כל הדרך מירושלים, מדיון דחוף שנערך בועדת הסמים של הכנסת בנושא חוסר השקיפות בהתנהלות היק”ר (היחידה לקנאביס רפואי).

לפי אותה שמועה מנהל היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות, יובל לנדשפט, הוא בנוסף, בהיחבא, חבר דירקטוריון של ‘בזלת’ (חברת האחראית על אריזת ומשלוחי מוצרי קנאביס רפואי).

“הגיע לידיעתי משהו שאני לא יודעת אם הוא נכון אבל בחברת ‘בזלת’ שהיא חברה פרטית, יובל לנדשפט חבר בדירקטוריון,” אמרה ח”כ שרן השכל, שיזמה את הדיון לאור פניות מחולים, בפתח הדיון. “השאלה האם זה נכון, יכול להיות שיש פה ניגוד עניינים מובהק. האם יכול להיות שהרגולטור הוא המוציא לפועל?”

“לידיעתנו הובאו מסמכים שמדגימים שיובל לנדשפט כראש יק”ר חתום על הרשיון פעילות של ‘בזלת’, ויובל לנדשפט הוא גם ממונה כנציג המדינה בדירקטוריון ‘בזלת’,” אמרה דנה בר-און, מטופלת בקנאביס רפואי שהציגה מסמך שלדבריה מוכיח את טענתה. עורכת דינה של בראון, פזית רוור, אף הזהירה כי הן שוקלות לפנות לארכאות משפטיות בעקבות דברים שהוצגו בדיון.

עם זאת לאחר בדיקה שערכנו מסתבר כי מדובר בטענה שגויה לגמרי, שנלקחה מעדות שהוגשה לבית המשפט בשנת 2014 במסגרת המאבק של חברת ‘א.ברק’בנסיון ההשתלטות הכושל של חברת ‘שראל’ על ענף הקנאביס הרפואי.

המדינה טענה אז ששרא”ל, למרות שהיא חברה פרטית לגמרי, מקבלת את המונופול על שוק הקנאביס הרפואי בזכות העובדה שבדירקטוריון שלה יש נציגי ממשלה ובכך היא שונה מכל חברה אחרת. כטיעון-נגד לכך אמר אז בעל חברת ‘בזלת’ וחברת ‘א.ברק’ מאיר אריאל, כי ‘אם ככה אני מוכן שגם אצלי ישב יובל לנדשפט בדירקטוריון’.

הטענה נוגחה גם במקום על ידי נציג יק”ר ד”ר מיכאל דור, שבדק את הנושא ב-SMS מול לנדשפט עצמו. “בולשיט, קשקוש מוחלט,” אמר. בעל חברת ‘בזלת’ אף אמר כי בכוונתו להגיש תביעה נגד אותה מטופלת בגין לשון הרע.

אך לצד הבלאגן שעורר האישום הקשה, התקיים גם דיון שנושאו היה חוסר השקיפות של היחידה לקנאביס רפואי בכל הנוגע להתנהלותה ואופן קבלת ההחלטות בה. עיקר הטענות היו נגד אי עדכון החולים שסורבו מלקבל קנאביס רפואי בסיבה בגללה סורבו, כמו גם העובדה שביק”ר לא מפרסמים את הפקרוטוקלים מדיוני ועדת ההתוויות – זו הקובעת עבור איזו מחלה ניתן לקבל קנאביס ואיזו לא.

“אנחנו מעלים פעם אחר פעם את הבעיות שמתעוררות בגלל חוסר שקיפות,” אמרה ח”כ השכל. “הרבה פעמים כשישנו סירוב, המטופלים לא מקבלים הסבר מדוע סורבו. אפילו בוועדת ערר אין פרוטוקול או תצהיר שיראה להם מדוע הם לא מקבלים את התרופה שלהם.”

ח”כ זנדברג הלינה בפני מנהלי היק”ר כי בפועל הרופאים שחותמים על סירוב לבקשת רשיון קנאביס רפואי כלל לא רואים את החולים עצמם. “משרד הבריאות קבע שיש תהליך לאישור קבלת קנאביס רפואי – ועדת התוויות, טופס 106, והנחיות. ההנחיות הללו מגדירות את המותר והאסור ומה עושים בכל אחד מהמקרים וזה תהליך נכון ומקצועי,” אמר ד”ר דור נציג יק”ר. “נקבע נוהל ואנחנו עובדים לפיו. מה תפקיד כל היחידה הזאת? רופא מומחה המליץ כמות מסוימת, 15 רופאים מומחים עובדים על זה, אם הוא אין המלצות, הוא מסורב או שמבקשים ממנו ללכת לוועדת חריגים. לא בכל מקרה צריך לראות את המטופל”.

“אני נדהמת מהתשובה הזו,” השיבה זנדברג והעלתה גם את המקרה המעציב שעלה בועדה בו אדם חולה שנתפס על ידי המשטרה מגדל קנאביס לשימושו האישי קיבל סירוב לבקשה רשיון קנאביס רפואי לאחר שנתפס, והואשם בתשובה כי “יש פה נסיון להכשיר מעשים לא חוקיים”. “איך ייתכן שאדם שסורב יקבל תשובה כזו?” שאלה זנדברג. “באמת? אזרח שפונה מפני שהוא זקוק לטיפול רפואי זה בשביל להציל חיים, זה בשביל להקל על כאב ולהפיג סבל.”

“אני פונה באופן קבוע לרופאים בבקשה לעמדתם להוספת התוויות נוספות, אני האחראי להוספת ה-PTSD,” אמר ד”ר דור. “כך למשל, למרות טענות קשות מרופאים, אישרנו שימוש בקנאביס רפואי אפילו אצל נשים בהריון. אנחנו פועלים כדי להרחיב את הרשימה, יש כאן תהליך מסודר שגם נבחן בבתי משפט וקיבל את מלוא הגב של בית המשפט.”