צביקה ההומוהאגדה על הישגי מערכת החינוך ברמת השרון, התנפצה. הדר שוויצר, שכיהנה כיו”ר ועד ההורים הישובי, פירסמה פוסט שבו הביאה נתונים שפורסמו בידיעות אחרונות ובמקומות אחרים על בתי הספר התיכוניים, המובילים בהישגי מערכת החינוך. רמת השרון לא שם.
מתברר כי העיר שהתפארה במשך שנים ארוכות במערכת חינוך מהמובילות בישראל, לא נמצאת יותר ברשימה של בתי הספר המובילים. במונחים של מערכת החינוך, העיר שלנו ‘נכשלה במבחן’. עובדה.
כנגדה עמדתה של שוויצר, יצאה דפנה קפלינסקי, המתמודדת בבחירות למועצת העיריה, לצידו של אבי גרובר. קפלינסקי טוענת כי כי רמת השרון היא העיר המובילה בישראל בהשקעה במערכת החינוך, פר תושב. לא בדקתי את הנתון הזה, אבל בהנחה שכך הם פני הדברים, הרי התוצאה הלא טובה, מקבלת משמעות עוד יותר חזקה: לדברי קפלנסקי המדובר בתוספת תקציבית של 25 מיליון ₪, במשך שנתיים, והשאלה הנשאלת היא מה נעשה עם הכסף הזה?
בדקתי ואני מודה, שבעקבות הבדיקה, הרגשה הרעה שלי התגברה עוד יותר. קפלנסקי מדברת על ‘תוכנית אב’, ‘שיתוף פעולה עם התושבים ו’הסתכלות קדימה על האתגרים’. חיפשתי במספרים, ולא ראיתי את הדברים האלה. מה שכן ראיתי זו גישה לא סיסטמתית, העברת כספים מסעיף לסעיף. סעיפים שלא הופיעו בשנים קודמות, נולדו פתאום יש מאין. סיווגים שונו, בלי הסבר ועוד. במקרה הטוב המדובר בלגן וחוסר סדר ואולי זו דווקא קומבינה שנועדה לשחק עם המספרים? אני לא יודע וגם הסברים לא מצאתי. אבל ברור לי שלו אני הייתי חבר במועצת העיריה לא הייתי מאשר את התקציב הזה.
מה מצאתי?
נתחיל עם הסכום הכולל, ובכן הגידול בתקציב החינוך הוא מ 135.3 מיליון ש”ח ב-2016 ל-154.6 מיליון ש”ח . גידול של 22.5 מיליון ₪ ולא 25 מיליון ₪, כלומר גידול של 17%גם זה סכום מכובד, אבל למה לא לדייק?
השאלה היא למה נועד הסכום הזה? האם הוא מייצג שיפור במערכת?
לי נראה, מעיון במספרים, שעיקר התוספת נועד לכסות את הגידול במספר התושבים ברמת השרון. נדרשו כיתות חדשות, מורים חדשים וחלק הארי של הכסף הלך לשם.
אם העירייה הייתה מנוהלת כיאות, היה צריך להופיע במסמך התקציב, ניתוח שמבחין איזה חלק מן התוספת נועד לכסות את הגידול באוכלוסיה, מה הלך לשיפור מערכת החינוך ומה השיפורים שהתבצעו. לא מצאתי ניתוח כזה.
מן הנתונים, המופיעים באתר העיריה עולה, כי עולה חלק הארי של התוספת נועד לממן את שכר הגננות והמורים. בגני הילדים לבדם, גדל השגר בשנתיים האחרונות ב-5.5 מיליון ש”ח. ההוצאה לחינוך יסודי, שמופיעה בתקציב בסכום אחד, גדלה בכמעט 8 מיליון ש”ח והתוספת לחינוך המיוחד הסתכמה בשנתיים האלה, ב-4.4 מיליון ש”ח.
כלומר בסך הכל הלכו לסעיפי שכר הנובעים מגידול באוכלוסיה, 18 מיליון ש”ח. שחלק גדול אחר של הכסף הלך לחומרים, עבודות וציוד שנועדו לשרת את הגידול באוכלוסיה. ומה עם העשרה והפיכת החינוך לאיכותי יותר?
פה מתברר, הפעילה העיריה קיצוצים דווקא. הנה למשל בקלמן, הוקצבו בשנה שעברה לפעולות העשרה 1.268 מיליון ₪. בשנת 2018, ירד הסכום המוקצב ל -446 אלף ₪. לפרויקטים מיוחדים הוקצבו ב-2017 250 אלף ₪, בשנת 2018, הוקצו לנושא רק 110,000 אלף ₪.
בחטיבת עלומים התמונה דומה. לפעולות העשרה הוקצבו בשנה שעברה, 1.192 מיליון ₪. בשנת 2018, ירד הסכום המוקצב ל -350 אלף ₪. לפרויקטים מיוחדים הוקצבו ב-2017 250 אלף ₪, בשנת 2018, הוקצו לנושא רק 150,000 אלף ₪.
אם לסכם, הנתונים והמספרים המופיעים בתקציב אינם בעלי משמעות להתפתחותיות חיובית במערכת החינוך בעיר. הדיבורים על הגדלת תקציבי החינוך הם לפחות בשלב זה, סמנטיקה ודיבורים בלבד.
הנה הפוסט של הדר שוויצר.
https://www.facebook.com/100001139505933/posts/1767913129923320/